מערכות יחסים יכולות להיות פשוטות או מורכבות
הקטנה שלי חזרה מבי״ס אתמול בוכה ונסערת שכל החברות שלה רבו איתה.
״אני עצובה, כולם נגדי״
וואו זו מחשבה שמיד חייבים להחליף .
נתתי לילדה צומי, נחמה וחיבוק ארוך .
מחכה שלאט לאט תרגע ואוכל לפתח שיח ולמצוא איתה אפשרויות חדשות למצב, כדי שמחר יהיה לה יום יותר טוב.
רוצה ללמד אותה איך בזכות עצמה מתגברת ולומדת שיעור במערכות יחסים.
קצת יומרני בכל זאת הילדה רק בת 7.
ובכל זאת אני פותחת בצרור שאלות :
מה אפשר לעשות אחרת ?
מה יאפשר לך להיות יותר בטוחה בעצמך?
מה יאפשר לך לא להגיב לכל הערה של אחרת ? ועוד ועוד ., מגחכת על עצמי.
היא כבר בגלגולים וקפיצות מעל ראשי ואני מבקשת בואי נלמד ממה שקרה היום כדי לשפר מחר.
בסופו של דבר הגיעה למסקנה הקטנה.
אני אדמיין איך אני מצליחה וככה אני ארגע. אני מחליטה להניח לה.
המחשבות שחולפות לי בראש בינתיים, שסביבי יש כמה אנשים בוגרים שמאמינים
שבעולם יש קנוניה נגדם.
לכי תדעי אם זה לא התחיל בגיל 7 כשחברים העליבו אותו.
הם מתנהלים מול עצמם ומול העולם מתוך האמונה הזאת
שמייצרת פחדים ועוד אמונות מגבילות נוספות וזה קשה לחיות ככה.
חשוב , חשוב, לחיות עם עצמנו בשלום
כי זה מה שמוקרן לעולם.
עשו שולם ושלום עם עצמכם.
שבת שלום 