זרעי אנושיות

לפני שמונה עשרה שנים התחלתי ללמוד את תורת ימימה אביטל אצל עידית שלו, ומאז נגלה לי עולם פנימי שאפשר לי לפרום סבך נסתר ואפל שחסם את כניסת האור למרחב הלב החופשי שלי.

המילים של ימימה ז”ל הלחימו חוטי זהב חזקים שעזרו לי להחלים חלקים חלשים שביקשו חמלה ומקום במערכת הפנימית שלי. לאט לאט אפשרתי לבושה, לאשמה ולערך העצמי הנמוך לצאת מהמחבוא ופיניתי מקום להתחדשות ולהבראה. הקשר המחודש עם הילדה הקטנה שבתוכי והחיבור שלי אליה תמכו בסלילת דרכי למימוש השליחות שלי בחיים, לעודד אנושיות שמקפלת בתוכה מנהיגות אמפתית וקשובה, נתינה ואותנטיות בכל מקום שאליו אני מגיעה.

בעולם פוסט־מודרני כמו שלנו תפיסות חיים נחרבות בכל זירה ובכל תחום. בעיניי, הדרך לבניית בית בריא ועם מאוחד מתחילה באיכות הנשית, כי נשים מטבען לוקחות אחריות, הרי הן חוות את העולם בשניים לפחות. נשים נמצאות תמיד בתנועה של למידה ובתנועה של אחדות. לנשים יש לב פתוח אבל גם נפרדוּת.

האנרגיה הנשית יכולה לרפא את העולם. אני מאמינה שתפקידנו להפיץ את תורת ראיית הטוב ברבות – לאחיותינו, לאימהות, לבנות ולכל אישה באשר היא.

לפני כשנה פתחתי קבוצת ווטסאפ לחברות, ובכל יום שישי בבוקר שיתפתי בה את המלאכה השבועית שלי. נשים רבות ביקשו הצצה רכה לשפה של ימימה והצטרפו לקבוצה, ובתוכי הלך וגדל הרצון להנגיש לכל אישה את דבריה של ימימה.

המורה הדגולה לחשיבה הכרתית העניקה לנו כלים שמאירים תאים חשוכים בנפש בצורה פשוטה וקלילה אך גם עמוקה ויסודית. אלו כלים שביכולתם לעשות סוף למאבק ומלחמות פנימיות, כלים שביכולתם להגביר את האור – בתוכנו וגם לעולם כולו.