סקרנות גדולה והתרגשות בלבי בבוקר שמגיעה קבוצה ליער. אופי הצוותים שונה, התחומים מגוונים, בין עסקיים, חינוכיים או חברתיים, אך המשותף לכולם הוא הכח האנושי הגדול שיש בצוות, האתגרים בתקשורת ובדפוסי התנהגות מקבילים בכל ארגון , כי אנשים הם אנשים. אנחנו ייצור חברתי מורכב. אך בכל זאת השלם גדול מסך חלקיו ואנחנו מתפתחים בתוך קבוצה ולכן ההשקעה בחיבור ובשיתוף פעולה מחויבת במציאות .
הם נכנסים בבוקר ליער, עוד לא מבינים לאן הגיעו, כל אחד עם שריונו על הגב ובעבודה משותפת עד סוף היום הם מסירים את השריון והאנרגייה של קשר, כנות ואותנטיות תופסת את המרחב הצוותי. הניצוץ בעיניים נדלק, הקימוט במצח מתיישר והכתפיים במקום הנכון בחזרה. בעולם עבודה חדש, ההון האנושי הוא החשוב ביותר לכל ארגון. והדרך להצלחה והשגת המטרות תלויה בפיתוח הצוות כל אחד כפרט ויחד כקבוצה. הבדלי סגנונות העבודה בין הדורות, שוני בסגנונות התקשורת, בהרגלי עבודה ותפיסת תפקיד . התובנה שלי מעבודה דוקא עם צוותים מנישות ותחומים שונים, שזה לא משנה אם אתה מנהל כספים או מנהל מכירות אם אתה בוחר לעבוד “סוליקו” התוצאות אחרות, אם אתה בוחר לראות ולתקשר עם האנשים סביבך, וואו, אתה יכול להזניק את התוצאות ולמנף כוחות יחד לדברים גדולים יותר.
איפה הבעיה ? לתפיסתי, כשהחברים לצוות לא מכירים את המשאבים של החברים שלהם וגם לא חושפים את הכישורים ויכולות של עצמם. מכל מיני סיבות ….יש קושי גדול, ריחוק וניכור. הבסיס לתקשורת ושיתופי פעולה הוא להכיר אחד את השני באיכויות הייחודיות שלו. ערך מוסף נוסף הוא הקשר הבין-אישי שנוצר ומחבר בין כולם ונוצרת מחויבות וערבות הדדית.
אחרי השלב הזה, אפשר לחבר לחזון וערכים ולמצוא את האינטרס המשותף. ארגונים שעובדים בהנחתות של פרויקטים, תפיסה ארגונית חדשה וללא תהליך עם העובדים.. יחוו כשלון. אנשים מגיעים לעבודה היום ורוצים להרגיש משמעות, רוצים לקבל הכרה ורוצים להשמיע את דעתם, יש יותר מודעות וחיבור לערכים והדרך להצלחה עוברת דרך הלב שלהם. ומי שצוחק עכשיו או ציני זה בסדר … מציעה לבדוק עם עצמך מה הדברים החשובים לך בעבודה ? בחיים? עם חברים ? במשפחה ? ועכשיו תבדוק מהם הדברים המשותפים ואיך והאם הם מתממשים בחיים שלך ובזכות מה ? ואם לא, או באופן חלקי , מה יכול ואיזה תנאים אתה צריך למימוש עצמי ?
הדרך להצלחה עוברת דרך הלב של העובדים. בשיחות עם מנהלי הדרכה על דילמות, קונפליקטים וחסמים עולה רבות ערך האחריות . כמה כל אחד לוקח אחריות על הפעולות שלו ועל התוצאות ? או שמאשים את החבר, את הבוס, את הקולגה מהמחלקה האחרת או אדישות … כמה העובד פרואקטיבי ויוזם. הפתרון והתרת הפלונטרים רק דרך ליבם של האנשים, הצתת מנגנון המוטיבציה האישית תלויה בהבנת הצרכים האישיים בחיבור ישיר לצרכים של הארגון. בעצם זה כמו כוריאוגרפיה של ריקוד. יש קונספט ויש מטרה, שמורכבת מתנועות, נקודות מבט שונות, מרחב ביטוי, נוכחות וייחודיות שמרכיבה יצירה אחת גדולה שלמה. האמת לעתים זו נראת משימה כמעט בלתי אפשרית, יחד עם זאת בתודעה ובמודעות היא קלה לביצוע, מבט עיניים, חיוך ודרך התעניינות ושאילת שאלות נכונות אפשר להתקדם ולהתקרב וליצור מרחב ליצירה משותפת טובה. במציאות שלנו היום יש ידע בשפע אינסופי, אפשרויות רבות לקבל כלים פשוטים ומהירים ליצירת שינוי ומינוף תוצאות.
הצעה פרקטית לכל מנהל ולכל חבר צוות לשאול כל יום את חבריך או את העובדים שלך,
“איך אתה מרגיש ? עם מה אתה מגיע היום ? איזה מחשבה חדשה שיכולה לעזור לנו יש לך היום ?”
ובשלב השני , לחבר את העובדים לחוויות הצלחה שלהם ולשתף בצוות, (כן, פאוזה אחת לשבוע או שבועיים, במעגל) “אני רוצה שתזכר באיזה חווית הצלחה שהיתה לך בתקופה האחרונה …… מה איפשר את ההצלחה ? מי עזר לך ? איך זה הרגיש ? מה למדת ? ואיך זה עוזר לך לייצר הצלחות חדשות ? ולכל אחד ישתף .
הכלי יאפשר ללמוד אחד על השני, יעצים את העובד שמשתף ויחבר בין כולם .
אשמח לתת עוד טיפים galiabh@yahoo.com
ימים קסומים ואפקטיביים
שלך
גליה