ילדה חולמת ומגשימה

אני זוכרת את הילדה הקטנה, החולמת, הילדה שמגיל קטן כתבה את החלומות על פתקים, תלתה אותם על קירות חדרה, סימנה לעצמה מטרות , דאגה לדבר עליהם ולזמן אותם מהיקום, חלק נכבד מהרשימה הוגשם עד היום.

אני זוכרת את האופטימיות התמה בעיניה וכמה זה היה טבעי עבורה לפעול כך.

החלק הנעלם בסיפור, שלא שמתי לב באיזה שלב, הזיק בעיניים נעלם, האופטימיות והאמונה הוחלפו,

“באני לא אצליח לעמוד בזה, איך אני אעשה את זה , זה לא אפשרי עבורי.” וכל מיני שדים שלא היו .

אותה ילדה חולמת לימדה הרבה מבוגרים על חשיבה חולמת ומגשימה,

על טפסי המבחנים שלה בבית ספר היתה כותבת בשולי הדף, ״אני מצליחה״ .

הילדה הפכה לנערה ועכשיו לעלמה צעירה, שכחה את הכלי שקיים בה, אולי עקב כשלון שרשם סינפסה חדשה צרבה את סינפסת האופטימיות, אינני יודעת.

dream

dream

רכבת המחשבות צאי  לדרך, עליך לעצור בתחנת ״קול השמחה״ , לחצי על כפתור ההפעלה, להזכר בחלומות העבר, ספציפית באלו שהגשמת ותמשיכי לתחנה הבאה, ״קול הכשלון״ , לחצי על כפתור ההפעלה , תבדקי אלו למידות חדשות יש בארועי הכשלונות ,

האם בחלקם נפתחה אלטרנטיבה למשהו אחר?

מאתגר ?

לכוחות חדשים ?

בטוח שכן. תאספי את כל הלמידות ותעלי אותם לרכבת, חזרה למסלול החלומות וההגשמות.

רק דבר אחד עליך לזכור, המגבלה היחידה היא שאין זמן הגעה משוער, עליך לכוון גבוה לאן רוצה להגיע, מדי פעם יהיו עצירות להתבוננות בנוף המשתנה, תוך כדי חשוב להוריד מהרכבת את השדים המעכבים, או פשוט להרגיע אותם, לשים אותם בספסל האחורי, שיישבו בשקט.

וממשיכה לבחון אפשרות ללמידות חדשות וממשיכה במסלול שיצרת לך עד ההצלחה ופתחי את הדלת , תזמיני חלומות חדשים לעלות לקרון ודמייני אותם מתממשים, בדיוק וכפי שעשתה הילדה הקטנה והתמה.

מקדישה לכל נערה ונער

עצה מפיית היער

אפשר ורצוי להיזכר ברגעי השמחה והצחוק, המשחק והשתטות, בכל אותם מעשי קונדס והרפתקנות ובכל רגעי הדמיון והפנטזיה.

להתחבר לחוויות ולרגשות, להעיר את מה שנרדם, לחזור לחלום ולרשום אותם .

בצמיחה ואהבה

גליה